פרשת תזריע מצורע

פרשת תזריע עוסקת בטומאת יולדת וטיהורה בתורת הנגעים צרעת כשאת ובהרת עוד וגם בצרעת הבגדים.

פרשת מצורע עוסקת בדיני טומאה וטהרה, לכן היא נקראת "פרשת טהרות". לרוב היא נקראת עם פרשת תזריע, העוסקת אף היא בדיני טומאה וטהרה.

פרשת מצורע עוסקת בדיני טומאה וטהרה, ולכן היא נקראת גם "פרשת טהרות" או "פרשת זאת תהיה". לרוב היא נקראת עם פרשת תזריע, העוסקת אף היא בדיני טומאה וטהרה.

אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, משמע, שבתחלה (לפני שנתגלה ה״פנימיות״ דעבודת ישראל), העבודה דכנסת ישראל וההמשכה מלמעלה הם שני דברים, ובמילא ההמשכה שבאה על ידה היא מהאור השייך לעולמות (שהאתערותא דלתתא מגעת לשם), והמעלה בהעבודה דישראל אז היא שהעבודה היא סיבה שהאתערותא דלעילא הנמשכת על ידה תהי׳ מפנימיות האור…

סיבת הנגעים הוא מחמת הסתלקות אור החכמה, שהרי ענין הנגעים הוא כאשר מאיר רק מוחין דאימא, והתיקון לענין הנגעים הוא להמשיך המוחין דאבא.

פרשתנו נקראת בספרי הראשונים בשם "זאת תהיה". אך בדורות המאוחרים יותר מנהג ישראל (אשר תורה הוא) לקרוא לה בשם "מצורע". מדוע?

במצות מילה שקיימו ישראל במצרים נתגלה יחודה של מצות מילה, שלגביה לילה "כיום יאיר": שהרי כל ענין יציאת מצרים היה כולו בדרך של "פסח" – דילוג, למעלה מהגבלות הטבע.

החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. אמרו רז״ל, משבחר ביעקב ובניו קבע להם חודש של גאולה שנאמר החודש הזה לכם וגו׳.

בשיחת הרבי לפרשת תזריע מצורע מסביר הרבי, שברוב השנים פרשות אלו המרמזות על הגאולה מחוברות בחיבור מושלם. ללמדנו שעבודתו של היהודי בתקופת הגלות צריכה להיות חדורה בצפיה מתמדת ושאיפה לגאולה, "אחכה לו בכל יום שיבוא".

בדבר מלכות לפרשת תזריע מצורע מסביר הרבי שבפרשת "אשה כי תזריע וילדה זכר", "זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו"… רמז ללידת והתגלות משיח צדקנו.

מהו הקשר בין יולדת למצורע? הרבי גילה לנו סוד גדול שכל יהודי הוא פרט בשכינה, האשה של הקב"ה, שחובתה להתעורר מלמטה ("תזריע") ולהיות יולדת "זכר", כי על ידי לימוד תורת המצורע, תורתו של משיח, בא המשיח והגאולה שאין אחריה גלות.

פרשת תזריע עוסקת במצות מילה שמעלתה עליונה על מצות התשובה אף שעניינם אחד. מצות התשובה היא מצוה רוחנית כי "עיקר התשובה בלב", בעוד שהמילה היא מצוה גשמית, ודוקא משום שהיא נמשכת למטה בגשמיות מעלתה גדולה יותר.

בפרשות תזריע ומצורע נרמזים ענייני גאולה. כנסת ישראל משולה לאשה של הקב"ה – והקב"ה משבח את רעייתו. גם המצורע קשור בגאולה!… זהו שמו של משיח בזמן הגלות.

בשבת אנו זוכים להמשכת תענוג העליון מעולם האצילות. אך "מילה שניתנה בשמיני" היא בדרגה הרבה יותר גבוהה מעולם האצילות. שמיני הוא "יסוד א"ק", כתר עליון, רעוא דכל רעוין.

האמונה היא מעלתו המיוחדת של עם ישראל שבזכותה נגאל ובזכותה ייגאל. כשעם ישראל יצא ממצרים הוא נגאל מהמיצרים והגבולים אפילו מ"מצרים דקדושה". הוא נגאל אפילו מההכרה הטבעית המוגבלת, המחפשת בכל דבר את הטעם ההגיוני, מהאמונה המוגבלת בשם "אלוקים", שורש ההתהוות. וכמובן שנגאל גם מ"מצרים דקליפה" המשכחת את האלוקים לגמרי… מהירידה מטה מטה עד להשתקעות במ"ט שערי טומאה. עם ישראל התעלה לדרגת "מאמינים".

לפי פרשת תזריע, כשם שזריעה היא בארץ, באדמה, כדי שתהיה צמיחה, כך גם הזריעה הרוחנית היא דווקא בעשייה גשמית, ארצית – קיום המצוות בפועל.

פרשת תזריע מצורע עוסקת בפרשת הנגעים, דבר שהופך אדם לטמא. בעיון מדוקדק, נגלה משהו מוזר, שאם מתגלה באיבר מסוים בגוף נגע צרעת, נטמא האדם; אך אם "כיסתה הצרעת את כל בשרו", "וטיהר את הנגע". כלומר, "כולו הפך לבן – טהור הוא". היתכן?…

פָּרָשַׁת מְצֹרָע עוֹסֶקֶת בְּטֻמְאַת צָרַעַת וּבְעִנְיְנֵי טֻמְאָה וּנְגָעִים אֲחֵרִים. וְכַיָּדוּעַ, כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַשֵּׁם בָּעוֹלָם הַכֹּל לְטוֹבָה. אָז מָה בִּדְבַר עִנְיְנֵי צָרַעַת וּשְׁאַר נְגָעִים, גַּם הֵם לְטוֹבָה?…

פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ עוֹסֶקֶת בְּנֶגַע הַצָּרַעַת. כַּאֲשֶׁר כֹּהֵן קוֹבֵעַ שֶׁאָדָם נָגוּעַ בְּצָרַעַת, הַצָּרוּעַ נֶחְשַׁב לְטָמֵא וְעָלָיו לָשֶׁבֶת בָּדָד מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

מַדּוּעַ בָּרָא הַשֵּׁם אֶת הַיְּהוּדִי בִּלְתִּי מָהוּל וְצִוָּהוּ לָמוּל אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי הָיָה יָכוֹל לִבְרֹא אוֹתוֹ מָהוּל מִלְּכַתְּחִלָּה?

פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ וּפָרָשַׁת מְצֹרָע נִקְרָאוֹת לָרֹב בְּיַחַד, דָּבָר הַמֵּעִיד עַל קֶשֶׁר מְיֻחָד בֵּין הַפָּרָשׁוֹת.

יְהוּדִי בִּהְיוֹתוֹ חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה הִיא נֵס תְּמִידִי, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן הוּא אוֹמֵר: זֶה לֹא טֶבַע, זֶה אֱלֹקוּת. וּבִמְיֻחָד כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה נֵס גָּלוּי, הוּא מִתְפַּעֵל עַל הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁנּוֹפֶלֶת בְּחֶלְקוֹ.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מָתַי מְטַהֲרִים אֶת הַמְּצֹרָע, בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה? 2. מַהִי תַּקָּנָתוֹ שֶׁל הַמְּצֹרָע, כֵּיצַד יִתְרַפֵּא? 3. "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת" – בְּשׂוֹרָה הִיא לְעַם יִשְׂרָאֵל, מַה בְּשׂוֹרָה יֵשׁ בְּנֶגַע צָרַעַת?

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אַחַד הַצְּבָעִים שֶׁל קִירוֹת הַבַּיִת שֶׁמְּעִידִים שֶׁהֵם נְגוּעִים בְּנֶגַע הַצָּרַעַת. כַּאֲשֶׁר הֵן ________ ב. מְעֹרֶבֶת ג. הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת צָרִיךְ לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ, שְׂעַר זְקָנוֹ וְאֶת _______ _______

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מְנֵה שֵׁמוֹת שֶׁל נְגָעִים. 2. מִי הַמַּחְלִיט הַבִּלְעָדִי שֶׁהַנֶּגַע טָמֵא? 3. לְאַחַר שֶׁהַכֹּהֵן קוֹבֵעַ שֶׁאָדָם טָמֵא, כִּי הוּא נָגוּעַ בְּצָרַעַת. הַצָּרוּעַ זָקוּק….

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אַחַד הַצְּבָעִים הַמֵּעִיד עַל נֶגַע צָרַעַת ב. נֶגַע צָרַעַת יָכוֹל לִהְיוֹת בָּאָדָם, בְּקִירוֹת הַבַּיִת אוֹ בְּ_______ ג. קָרַחַת בְּחֵלֶק הָרֹאשׁ שֶׁלְּיַד הַמֵּצַח…

חידון לשוני לפרשת תזריע מצורע – כדאי להעמיק בלימוד פרשת השבוע ולהרבות בשאלות וחידות המאמצות אותנו לעיון מדוקדק בפרשה.